הפסל "מעוף ילדות"

הפסל "מעוף ילדות"

הפסל מעוף ילדות נמצא בכיכר הסמוכה לכניסה הראשית לישוב ברחוב המבואות, במקום המפגש עם רחוב המתנחלים. על כיכר הדשא הוקם פסל על ידי שני אחים שכולים, דניאל מקליס ורונן קאופמן בסיועו של מפעל פלדום ונקרא בשם "מעוף ילדות" לזכרו של סגן צביקה מקליס ז"ל .

הפסל העשוי מפלדה, כולל שתי דמויות עומדות ואחת שוכבת, דמות של ילד האוחז טיסן ומטיל אותו ודמות בוגרת התומכת בו. שתי הדמויות מחוברות בבסיס לדמות בצורת לוחם השרוע על הקרקע, הלוחם השרוע, עוצב בצורה התואמת  מטרת דמות צהלית. מתוך הדמות על הקרקע נחתך לוח הפלדה של הילד האוחז בטיסן. כך נוצר חלל בצורת ילד בתוך הדמות על הקרקע. חלל נסתר זה בצורת ילד מוסיף משמעות וסמליות חשובה. הצמחייה של הדשא בכיכר גם מבצבצת מתוך החלל.

בצמוד לפסל, הוצב סלע העשוי מאבן גיר לבנה, בסלע מצוי חריץ עמוק באופן המדמה נתז של פגיעת קליע, כמו כן מאזכר את האזור הסלעי בו התחולל הקרב במהלכו נהרג צביקה.  צביקה היה חובב טיסנאות , ומדריך טיסנאות, הטיסן המוחזק על ידי דמות הילד, מבוסס על מידות ותרשימים של טיסן אמיתי שבנה צביקה מעץ בלזה. הלוחם השרוע על הקרקע והחלל שנפער בלוח הפלדה המרכיב אותו, מהווים חיבור לשכול ולצמיחה הממשיכה באמצעות הצמחייה המבצבצת. הדמות הבוגרת התומכת בילד מסמלת את הרעות, השוררת בין לוחמי צה"ל, בין יוצרי הפסל וגם בדומה לתמיכה ולהדרכה שנתן צביקה לחניכיו בקורסי הטיסנאות . בלוח הפלדה המחובר לסלע הגיר, עם שם הפסל מצוי כתם לבן המסמל פגיעת קליע בלוח הפלדה. הקשר בין הדמויות המרכיבות את הפסל, מרמז על הקשר המיוחד של יוצרי הפסל האחים השכולים, רונן קאופמן  ששכל את אחיו אילן קאופמן ז"ל, אשר לזכרו הוקם הפסל "דיוקן עצמי" הממוקם בסביון ברחוב הגדרות. רונן ודניאל, חברי נפש בחרו ליצור פרויקט משותף של הנצחה כחלק מהחברות הארוכה ביניהם והרקע של השכול המשותף. סלע הגיר הלבן הסמוך מתחבר לסיפור נפילתו של צביקה במבצע של סיירת גולני בלבנון. בהתקלות של כוח הסיירת במהלך קרב והירי שהתחולל בין סלעי הגיר והמצוק שהיו בסמוך לעיירה עליי, עמוק בתוך שטח לבנון. בקרב זה  נהרג ביחד עם צביקה גם סגן מפקד הסיירת מנחם מלמל רייך ז"ל.

צביקה מקליס נולד בסביון ב 28 לינואר 1962 , בן להדסה ואברהם.

משחר נעוריו חלם צביקה על טיס. הוא השקיע הרבה מרץ, דבקות ודייקנות בבניית טיסנים, החל בחיתוך וכיפוף פיסות עץ הבלסה המיוחד והדבקתן, וכלה, בהרכבת המנוע, המדחף, ההגאים והגלגלים. היה חניך מצטיין בחוג לטיסנאות בקרית אונו ולאחר מכן גם מדריך מצליח, אהוב על חניכיו. לקראת גיוסו לצה"ל ביולי 1980 עשה מאמצים גדולים להגשים את חלומו ולהתקבל לקורס טיס. הוא השיג את מטרתו והתקבל לקורס, התקדם יפה והגיע עד לשלב של טיסה. צביקה נהנה מכל רגע בקורס הטיס, אולם בגלל שסבל מדיסלקציה הועבר מהקורס. צביקה הוצב בחיל-התותחנים הוכשר כתותחן של תותח מתנייע וכמפקד צוות תותח מתנייע ויצא לקורס קצינים. בקורסים השונים בלט צביקה ביכולת הטכנית הגבוהה שלו, נחישותו, ובחברות יוצאת הדופן שגילה.

לאחר שסיים את קורס הקצינים, הוצב כקצין תצפית קדמי בהרי הלבנון ושם התוודע לפעילות סיירת גולני ולכן החליט להתנדב לסיירת. לשמש כקצין הקישור הארטילרי ביחידה. למרות הסיכון והעובדה שהקצין שמילא תפקיד זה לפניו נפל בקרב, הכשיר את עצמו בכושר גופני ולימוד יכולות החיילות של לוחמי הסיירת. לפי עדותו של מפקד הסיירת, "למרות רקעו השונה כקצין תותחנים והבדלי המנטאליות הנובעים מכך, הצליח צביקה מהר מאוד להשתלב ביחידה, לרכוש לעצמו חברים אמיתיים ולהפוך לאחד משלנו;. צביקה פעל לשיפור הכשרתו כלוחם התעקש לעבור קורס מפקדים בסיירת כלוחם מין המניין ללא  דרגות הקצונה. בהמשך שימש כקצין הדרכה בסיירת, והיה אמור להתמנות לקצין המבצעים של הסיירת, תפקיד השמור בד"כ רק לקצינים לוחמים שצמחו בסיירת."

במלחמת שלום הגליל, במהלך הלילה בתאריך 20.4.1983 נהרג סגן-משנה צבי מקליס, בלבנון בעת שהסתער בראש חייליו על מארב מחבלים. במסגרת קרב שהתחולל סמוך לעיירה עליי באזור סלעי ותלול. צביקה הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות בסביון.

לאחר נופלו הועלה צביקה לדרגת סגן. הניח הורים, אחות יעלה מקליס ואח דניאל מקליס.

יהא זכרו ברוך