איתן מרקל ז"ל

בשנת 1969 (תש"ל), חגג איתן את יום הולדתו העשרים; חודש לאחר מכן, איתן אימן את מחלקתו בזריקת רימון. לחייל אחד, טירון, נשמט הרימון מידו, לאחר שנצרתו שוחררה – איתן עוד הספיק לצעוק אליו: "רוץ שכב" – החייל נפצע וניצל, אך הוא עצמו מצא את מותו.

איתן נולד בנהריה, ובגיל שמונה עבר לגור עם משפחתו בסביון. מכיתה ז' למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. לצה"ל גוייס בנובמבר 1967, התנדב לחיל הצנחנים ושירת בחיל זה עד מותו הטראגי.

איתן ניחן בחוש הומור מיוחד ושובבני, היה מלא מרץ ופעלתנות, ומצא תמיד זמן לעיסוקיו הרבים. הוא אהב לעזור ולסייע, ליצור במו ידיו כל מיני עבודות, לנגן בגיטרה, טיולים ומסעות, פעילות בצופים ומעל לכל אהב ספורט. הוא היה מיוזמי ומקימי קבוצת הכדור-יד בסביון.

שנה לאחר מותו יצאה לאור חוברת לזכרו של "איתן", בו כתבו משפחתו, חבריו הרבים, מחניכיו, מפקדיו ופקודיו על איתן, כפי שהיה.