מאיר בינט ז"ל

מאיר

פתח דבר: על אלי כהן בסוריה כולנו שמענו. מאיר מקס בינט היה לוחם המודיעין שלנו במצרים, אך עד היום לא רבים מכירים את סיפור חייו ומותו הטרגי.

 

מי היה סא"ל מאיר מקס בינט?

 

סא"ל בינט  מאיר (מכס) ז"ל

בן עמליה ויוסף

מ.א. 0136218

נולד בהונגריה –    ז' תמוז תרע"ג (27.6.1917 ), גדל בגרמניה בעיר קלן.

נפל  במילוי תפקידו –   כ"ו כסלו תשט"ו (21.12.1954)

נקבר בהר הרצל, ירושלים.

סא"ל מאיר מקס בינט ז"ל, לוחם בשרות המודיעין הישראלי (מרגל ) אשר נשלח למצרים בראשית שנות ה-50 למשימת ריגול – איסוף מידע.  בעקבות נפילת הרשת,  פרשת "עסק הביש" ולמרות שלא נמנה על חבריה נתפס גם הוא. בינט  נחקר ועונה קשות בכלא המצרי במשך 5 חודשים. יום לפני שאמור היה לעלות לדוכן העדים, בנר שני של חנוכה (21.12.1954( – שלח יד בנפשו כדי לשמור סוד וכיון שלא רצה לתת למצרים את התענוג  שבהעלותו לגרדום בראש חוצות.

בינט נולד ב- 1917, גדל בגרמניה ועלה לארץ ישראל עם הוריו  בעליה בלתי לגלית ב- 1935 בהיותו בן 17.  כדי לסייע למשפחתו עבד כספן בנמל יפו והתנדב ל"מגן דוד אדום".

ב- 1938 מגוייס כאחראי לביטחון במשק הפועלות בחדרה אחרי שבתקופת המאורעות היה בכפר חסידים, למד שם את מקצועות המשק והשתתף בקורס צבאי של ה"הגנה".

בשנים 1942-5 עבד מטעם "סולל בונה" בחברת הנפט האנגלו איראנית באיראן ושם בשעות הפנאי הדריך בני נוער יהודים והכין אותם לעליה ארצה.

סמוך להקמת המדינה פעל באיטליה במסגרת  "המוסד לעליה ב"" – הגדעונים – חלוצי חיל הקשר הישראלי,  ועיקר תפקידו היה ביצור מכשירי קשר לספינות רכש ומעפילים.

מאיר התגייס לצה"ל  ב- 1.2.1948 ומאוגוסט 1949 שהה  בעירק/ אירן גם שם עסק בפעילות חשאית עלומה.

ב- 1950 נסע לאנגליה להמשיך את הכשרתו בנושאי אלקטרוניקה  רדיו ואלחוט.

כשנה לאחר מכן חזר לגרמניה עם רעייתו ובתו כדי לבנות את סיפור הכיסוי שלו למשימתו במצרים כאיש עסקים גרמני נציג חברות יצוא שונות. במהלך שהותו במצרים קיבל בנוסף מינוי חשוב בסוכנות של "פורד" (חברת המכוניות) בתפקיד מהנדס יועץ.

מאיר בינט החל לפעול במצרים באמצע 1952 כשהוא  מתערה בצמרת השלטון המצרי  ומבסס את מעמדו גם בקרב הגרמנים – שפעלו ועבדו  בשרות הצבא המצרי אחרי מלחה"ע השנייה  מאיר הגיע עד לגנרל נגיב   (נשיא מצרים  4/1954  – 7/1953 ) . במהלך שליחותו – מאיר העביר לממונים עליו ידע חיוני ביותר לביטחון המדינה.

באוגוסט 1954 נעצר ע"י המצרים בעקבות נפילת "הרשת". (פרשת לבון / "עסק הביש")  לבינט לא היה קשר אליהם או לפעולותיהם מלבד העובדה שהממונים עליו בישראל הורו לו להעביר כספים לצרכי הרשת דרך  המקשרת בין שתי הקבוצות.  המחדל הזה היה בעוכריו והביא ללכידתו.

ארונו של מאיר הועבר לישראל חמש שנים מאוחר יותר והוא נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

בינט הועלה ב-1987 לדרגת סא"ל ע"י שר הביטחון אז יצחק רבין ז"ל.

מתוך האופן בו ניהל את חייו, ומאופן חשיבתו שבאה לידי ביטוי במכתבים ובקטעי יומנים שהשאיר כמו גם מהצוואה שלו, ומזיכרונות של קרובי משפחה וחברים, מצטיירת דמות של  אדם רציני ומעמיק, איש רוח ומעשה, (גם הרפתקן), שהיה קשור בכל נימי נפשו לתרבות היהודית ולמדינת ישראל שהייתה בראשית התהוותה. מאיר היה ציוני נלהב בדעותיו ובאופן שבחר לחיות, אדם שהיה מוכן לתרום ולסכן את נפשו וכל היקר לו למען שרות למדינה ולחברה .

מאיר שלט ב- 4 שפות וידע שתיים נוספות.  אהבת המוסיקה הקלאסית ליוותה אותו בכל אשר פנה ועשה. ניגן בכלי נגינה שונים, הכיר על בוריין יצירות מוסיקליות וקירב חברים לעולם קסום זה. הוא אף העתיק והעלה על

הכתב חלקי יצירות וחוויות מוסיקליות. היה אדם רחב אופקים בעל כישורים מילוליים ריאלים אמנותיים וכושר אלתור והמצאה מעשי ורעיוני יוצאי דופן.

רעייתו ג'ין ז"ל  ובתו מישל התיישבו בסביון כבר ב- 1956.

מידע נוסף על מאיר מקס בינט תוכלו למצוא באתר לזכרו:     www.meirmaxbineth.org  ובסרט "מצבה במעלה ההר" בבימויו של חיליק נאמן.