גדעון שנן ז"ל

גדעון

גדעון (גידי), בן איתנה ולזלי, נולד ב- 9.6.1949 בחיפה. הוא למד בבית הספר היסודי בגני תקווה, המשיך בלימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, במגמה לאלקטרוניקה, ואחרי כן למד באוניברסיטת הנגב בבאר שבע, בחוג לחשמל.

 

גידי היה תלמיד חרוץ, הצטיין במקצועות הריאליים והיה אהוב על מוריו וחבריו. המרצים באוניברסיטה אמרו עליו שהיה סטודנט חושב ומעמיק.

 

גדעון היה חבר בתנועת הצופים וברבות הימים הדריך במסגרת שבט "כנען" בסביון. הוא היה חובב ספורט ועסק בטניס ובשחייה, אך יותר מכל היה נלהב לכדור-יד.

הוא נמנה עם חברי נבחרת הכדור-יד של אגודת הספורט בסביון וגני-יהודה, וכן בנבחרת הכדור-יד של אוניברסיטת הנגב בבאר שבע. תקופה מסוימת היה גם מנהל הנבחרת. הוא הרבה להאזין למוסיקה ואהב לנגן בגיטרה.

 

בהיותו חבר באגודה להגנת הטבע, הדריך את טיולי חברי האגודה באזור סיני. גם צלם חובב היה, שקד על הפיתוח וההדפסה של תצלומיו והיה לו אוסף גדול של תמונות בשחור-לבן.

 

גידי היה אדם אחראי, חרוץ, נמרץ ודבק בכל משימה שנטל על עצמו. הוא היה שלם עם עצמו בכל מעשיו, חבר נאמן וידיד של אמת, שהיה מוכן לסייע לזולת כל אימת שנתבקש. צנוע היה ועניו, פשוט בהליכתו, מסתפק המועט וידע ליהנות ממה שיש לו.

 

גדעון גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967 והתנדב לחיל השריון. הוא השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", והיה בו חניך מצטיין. אחרי כן השתלם בקורס למפקדי טנקים, בקורס קצינים ובקורס לקציני שריון. הוא היה קצין טוב, אחראי,
בעל תפיסה טובה, שליטה, יוזמה וידע מקצועי רב, אך יותר מכל היה מסור ודואג לפיקודיו. בתום תקופת שירות החובה שלו שירת חודשים אחדים בצבא הקבע.

 

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס ונשלח וחזית בסיני, שם השתתף בקרבות הקשים נגד המצרים. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפל גדעון בקרב בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. במהלך הלחימה התגלה בכל שיעור קומתו, כשעמד חשוף בצריח בשעת הלחימה העזה, כחייל אמיץ שלא היסס להציל את חברו הפצוע, תוך הסתכנות, תחת אש אויב, וכמנהיג שדאג בראש ובראשונה לאנשיו. על גילוי אומץ לב הראוי לשמש מופת, הוענק לו "עיטור המופת".

 

גדעון הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בסביון.

 

השאיר אחריו הורים, אח ואחות.