אברהם יעקב בוק ז"ל

אברהם יעקב בוק

אבי נולד ביום כ"ט באב תשל"ה בסביון. ילד חמישי (מבין שישה ילדים) להוריו ד"ר. יוסף שיחי, ושושנה זלבוק שעלו מארה"ב ונקרא ע"ש סבו שנפטר שבועיים קודם ללידתו.

את לימודיו החל בביה"ס הממ"ד "שילה" בקרית אונו, ולאחר מכן המשיך במכינה למדרשית נעם בכפר סבא ובמדרשיה בפרדס חנה. מגיל צעיר היה אבי חניך פעיל בסניף בני עקיבא בקרית אונו ושימש כמדריך במשך שנתיים. אבי הצטיין במגוון מקצועות, אהב לטייל בארץ ולהתפעל מנופיה היפים והרבה להתנדב בכל הזדמנות: בבית, בתנועת הנוער, בביה"ס,במשמר האזרחי ובצבא.

 

בכל מקום היה אהוב ומוקף בחברים רבים, ועל פניו תמיד היה חיוך שווה לב. האווירה האופטימית אותה הישרה על סביבתו וההסתכלות החיובית על כל מצב הותירו את רישומם על האנשים ועל הסביבה.אמונתו השורשית בבורא עולם וקבלת הדין הקנתה לו יכולת מופלאה למצוא את הטוב בכל אדם ובכל מעשה.
עם סיום לימודי במדרשית נעם המשיך אבי את לימודי התורניים בישיבה בקיבוץ מעלה גלבוע במסגרת תכנית המשלבת לימודים בישיבה עם שירות צבאי מלא. במקביל, הדריך אבי בסניף בני עקיבא בקיבוץ במשך שנה וחצי עד לגיוסו לצבא.

 

בחורף תשנ"ה התגייס לצבא ובחר לשרת בפלחה"ן (פלוגת ההנדסה) בחטיבת הנח"ל. במהלך שירותו זכה להערכה רבה מצד חבריו ומפקדיו ועם סיום ה"מסלול" יצא לקורס קצינים וחזר לשרת כמפקד צוות בפלחה"ן. את חייליו הוביל אבי במסלול הקשה אותו עבר כטירון, תוך דאגה לשלום חייליו, גילוי מקצועיות רבה ומתן דוגמא אישית. תוך תשעה חודשים הוא הפך עבורם כדמות נערצת כאדם, מחנך ומפקד.

 

בקיץ תשנ"ז עלה אבי עם חייליו למוצב "דלעת" שברצועת הביטחון בדרום לבנון.
ביום ראשון ה' אלול תשנ"ז בעת שהוטחה אש מרגמות על המוצב, נפל אבי, תוך שהוא רץ לבדוק את שלום חייליו.